רבינו גרשום על בבא בתרא עג.

ונימא באנו למחלוקת ר"ש ורבנן. במתני' וכדאוקימנ' לפלוגתייהו לעיל. מש"ה נקיט דר' מנחם בר' יוסי ורבנן דהא קמ"ל דר' מנחם כר' יוסי כר"ש ס"ל: הדרן עלך המוכר את הבית המוכר את הספינה:

איסקריא. זהו משוט:

נס אדרא. אותו בגד שתולין בראש התורן להוליך הספינה ברוח:

ואת העוגין. אלו שקורין אנקר"ש בלע"ז שמעמידין הספינה שלא תזוז לכאן ולכאן:

הלהן תעגנה. אמרה להן וכי תעכבו עצמכן מלהנשא לבעל:

אלו המשוטות. שלועזין ריימי"ש:

משוט. שמשוטטין הספינה לכאן ולכאן:

האיסכלה. היינו הכירה שמתקנין בספינה כדי לבשל עליו צרכיהן. ואית דאמרי סולם שיורדין בו מן הספינה:

ואת בור המים. שמתקנין שם בספינה כענין בור ומשימין שם מים מתוקין לשתות:

ואת הדוגית. היינו ספינה קטנה ומנהיגין אותה לספינה הגדולה וכשרוצין לצאת ליבשה הולכין ובאין באותו ביצית. והיינו ביציתא דמישן. נהרא הוא ששמו מישן וקטן הוא ואין יכולין לבוא בנהר כי אם בהני בוצייתא:

ואחריתכן בסירות דוגה. כך הנביא אמר לישראל סוף שיוליכו אתכם בשבי באותן ספינות קטנות:

גלא. גל של ים:

כי צוציתא דנורא חיוורתא. כמו ציצית הראש:

אלוותא. מקלות:

עד דחזינן לבי מרבעתא דכוכבא. שהיינו רואין בית רביצת הכוכב ויהי מקומו כשיעור שיכולין לזרוע בו מ' מדות של חרדל:

ואי דליין טפי. האי גלא הוי מקלינן מהבלא דההוא כוכב. וג"ם תמ"ה המור"ה וכמה הולכת הבלא דכוכבא. דמכדי קים לן כמה מהלך אדם בינוני ביום י' פרסאות נמצא מהלך תלת מאה פרסי דהיינו מהלך ל' יום וקתני הכא ואי דלינן טפי כלומר מיעוט יותר נמצא דהאי הבלא מהלך חמש מאות שנה פחות ל' יום שיעור תלת מאה פרסי דדלי הני לעיל דהא מן הארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה אבל בין ארעא לעובא ליכא אלא תלת פרסי:

שבקת מידי בעלמא דלא אחריבת. לפי שראה אותו מגביה כל כך נדמה לו לגל שפנימי לו כי זה החיצון היה שוטף כל העולם:

אמר ליה החיצון תא חזי גבורתא. כאומר אל תחשוב בדעתך שאוכל אני להגביה עצמי כלום יותר משיעורי שאפי' כמלא חוט השערה איני רשאי לעבור חוץ מן החול שלי חוץ מתחומי:

הורמין בר ליליתא. אותו שד:

אקופיא דשורא. על שיני החומה:

ולא יכיל. פרשא למימטייה לההוא שד:

מסרגאן ליה. שמו לו שני אוכפין על שתי פרדות: