רבינו גרשום על בבא בתרא כח.

והבורות זהו עגיל:

שיחין. ארוך וקטין:

המערות. מרובעות. וכל הני עושין כדי להשקות שדותיהן מהן:

ובית הבדין. זהו בד של זיתים שלאחר דריסת הזיתים מניחין שם השמן ומסתפקין הימנו בכל יום ויום:

ובית השלחין. צריך להשקותו בכל יום:

והעבדים. שהוקשו לקרקעות שעובד בהן בכל יום: וכל דבר שהוא עושה פירות כלומר כל דבר שמשתמשין בו בכל יום ויום תמיד:

חזקתן ג' שנים מיום ליום. דכל הני עושין שמוש מיום ליום ואם החזיק בהן ג' שנים מיום ליום ואח"כ מערער עליהם שום אדם מחזיקין להו ביד המחזיק ומשו"ה בעינן מיום ליום כדי שלא יכול לטעון המערער אני באתי לשם ולא ראיתיו שהי' משתמש בו לפיכך לא מחיתי ולכך צריך שיביא עדים שראוהו משתמש בי בכל יום לפי שבאלו משתמשין בהן בכל יום:

שדה בית הבעל חזקתו ג' שנים. ולא צריך שיהא משמש בו בכל יום שאם בא המערער ואמר אני באתי ולא ראיתיו משתמש בה לפיכך לא מחיתי יכול לומר לו אני הייתי משתמש בשעה שבני אדם רגילין להשתמש בשדה בית הבעל והואיל ולא מחית באותה שעה לא הוי מחאה:

מהולכי אושא. מפרש לקמן דהיינו ר' ישמעאל:

נפק ליה מחזקת תם. כדכתיב כי שור נגח הוא מתמול שלשום:

וקם ליה בחזקת מועד. כדכתיב והועד בבעליו ולא ישמרנו:

עד נגיחה רביעית לא מחייב. נזק שלם: