ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרשה ז ט
Ra'avad on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 7 9 · ראב"ד על ספרא · free full Hebrew text
Open in the reader →(אבל) [יכול] יעקור בסכין ויטלנו [ת"ל] בנוצתה נוטלה ונוטל את הנוצה דבי ר' ישמעאל תנא בנוצתה בנוצה שלה קודרה כמין ארובה בסכין והכי [פי'] יקרע בסכין וכו' כלומר יקרע את העור בסכין ויוציא את הזפק לבדו ויניח העור והעצם שעליו. בנוצתה נוטלה ונוטל את הנוצה שלה כלומר מדלא כתיב ונוצתה משמע בנוצתה המחובר לה נמצא שהעורף נכנס בכלל זה שהרי הנוצה נוקבת את העור ומגעת עד הזפק הילכך קודרה כמין ארובה בסכין ונוטלה עם העור ועם הנוצה שעליה ואעפ"י שאי איפשר לצמצם אין בכך כלום. ור' ישמעאל בנוצתה כתיב ולא יותר מנוצתה הילכך קודרה בסכין ומצמצם עליה: עוד יש לפרש דת"ק ור' ישמעאל סברי נוטל את הנוצה נוצת כל העוף ור' ישמעאל דייק כי על הנוצה של מוראה בלבד קאמר אבל שאר הנוצה אין צריך ליטול. ואני תמה לפי' זה היכי ס"ד דת"ק סבר דהאי בנוצתה אכוליה עוף קאי אם כן הוה ליה למימר בנוצתו כדכתיב מוראתו וכתיב ושסע אותו בכנפיו וכולו לשון זכר: ועוד הא אמרינן לקמן בכנפיו להכשיר את העוף כלומר אפי' הכנפים של עוף הכשיר וכל שכן העור. ואם הכנפים הגדולים היה מקטיר כ"ש הנוצה:
אבא יוסי אומר נוטל את הקרקבן עמה פי' שאף הוא מקום מוראה שהאוכל מתקבץ שם והוא טוחן. והא דתנן בזבחים [סד:] הסיר את המוראה ואת הנוצה ואת בני מעים היוצאים עמה לא כל בני מעים קאמר אלא מה שמנתח עמו ונפסק עמו בהסרתו.