ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרשה יג ו

וחכמים אומרים אין לשון קלוי אלא בדבר אחד במנחות איכא לישנא אחרינא אין קלוי אלא לשון קלל ותרויהו חד טעמא נינהו. וכל חד וחד הויא פירושא לחבריה דלשון קל משמע לשון קלל כלומר ארוך מעט כלומר לא משכחת לה אלא בזמנו שהוא נקלה בדבר אחר ומאי ניהו אבוב של קלאין שאם החריך אותו באש עצמו אין זה קלל.