ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרשה יג ג

ר' שמעון וכו' או יכול נדבה לומר אם מביאים אתם לרצון מעלה אני עליכם כאלו הבאתם אותה נדבה פי' לרצון מדעתכם שלא על ידי כפרה כלומר להכי כתיב רחמנא ואם תקריב לפי שפעמים שהיא באה כעין נדבה ואימתי מדעתכם אבל אם אין מביאין אותם מדעתכם מעלה אני עליכם כאלו [לא] הבאתם אותה אלא לצורך עצמכם פי' להתיר לכם את החדש. ואין אתם מקבלין שכר להביא אלא באנוסים להביא. וכן הוא אומר ולחם וקלי וכרמל וכו' עד הביאכם את קרבן אלהיכם הרי שהוא קורא הבאתם קרבן אלהיכם כלומר חייבין אתם להביא בעל כרחכם שלא מנדבתכם. ויש מפרשים לרצון למקום כדי לעשות לפניו לריח ניחוח אבל אם לא תביאו וכו' לכך מעלה אני עליכם כאלו לא הבאתם אותה אלא לאכילתכם וקא דריש להאי דרשא ממנחת בכורים לה' משמע כשתביאו אותה לשם ה' אז יהיה נדבה. וכן הוא אומר ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד הביאכם את קרבן אלהיכם משמע כמי לשם אלהיכם מדלא כתיב קרבנכם. ופירושא קמא מסתבר טפי: