ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרשה יב ח

מנין שיקדמו שתי הלחם לבכורים שאין מביאין בכורים קודם לשתי הלחם ת"ל וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים. על שתי הלחם קאמר שהם באים בחג וקרי להו בכורי כלומר בכורים היו לקציר חטים שהרי מביאין בכורים משבעת המינים:

אין לי אלא לשל חטים לבכורים הבאים עם החטים לשל שעורים מנין ת"ל בקרא אחרינא וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה. אין לי אלא שזרע פי' אין לי אלא שיקדמו לאותם הבכורים הבאים ממה שזרע מנין שיקדמו לבכורים הבאים ממה שעלה מאליו ת"ל בשדה. אין לי אלא לאותם שבשדה מנין אף לא לאותם הבאים ממה שעלה מאליו בגג ושבחצר ושבחרבה ושבעצין ושבספינה ת"ל בפרשת ויקח קרח בכורי כל אשר (בא) בארצם כלומר הוקשו כל הבכורים זה לזה. ובמנחות (פרק כל המנחות) [פד:] פליגי בהנך ר' יוחנן וריש לקיש ר' יוחנן אמר אם הביא בכורים מן העציץ ומן הספינה לא קדש דכתיב מארצך ולא כל ארצך. ואפילו מעציץ נקוב ומספינה של חרם שהיא כנקובה. וריש לקיש אמר אם הביא קדש משום דהויא ליה ככחוש בקדשים שקדושים:

והך ברייתא דהכא דמשמע שמביאים בכורים מן העציץ ומן הספינה מוקים לה במנחות דקא מהדר שיקדמו אותם שתי הלחם לאותם המנחות הבאות מן העציץ ומן הספינה ואעפ"י שאינו מן המחובר קדשו אבל הבכורים לא קדשי מהנך ולא אבכורים קאי:

ומנין שיקדמו שתי הלחם אף לנסכים ג"כ מיין חדש ולבכורים פירות האילן כי בכורי כל אשר בארצם אינה אלא מן הזרעים שבארץ אבל פירות האילן לא. ושמא יביא בכורי פירות האילן קודם לשתי הלחם ת"ל בפ' ואלה המשפטים וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה מה מעשיך האמור בחג האסיף יש בו נסכים ופירות וקאמר בכורי מעשיך אלמא בכורים יהיו בכל מעשיך אף לנסכים. ובכורי פירות האילן: