ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרשה יב א

אין לי אלא מנחות ששיריהן נאכלין דהא בהנך קיימי מנחות שאין שיריהן נאכלין כגון מנחת כהנים מנין ת"ל כל המנחה אשר תקריבו ליי' לא תעשה חמץ. ר' יוסי הגלילי אומר להביא את לחם הפנים וכיון דאיכא בזיכין בהדיא דקרבי אשר תקריבו קרינא ביה. וקא סבר מדת יבש נתקדשה הילכך בשעת עשייה נמי קאי עליה בלא תעשה חמץ:

ר' עקיבא אומר להביא מנחת נסכים. לחמוץ אעפ"י שאין שיריה נאכלין אבל לחם הפנים קסבר דמדת יבש לא נתקדשה הילכך לא קאי עליה בלא תעשה חמץ דאכתי חול הוא. וכגון שלשה על גבי טבלא של חול דבשעת מדידה לא קדשה ובשעת לישה (נמר) אע"ג דלחה היא לא קדשה דהא הטבלא היא חול. וכי אתא קרא למנחת נסכים. ואי אמרת מי פירות אין מחמיצין שהרי בלילה בשמן הוא הא אמרינן במנחות [נז:] אומר ר' עקיבא מנחת נסכים מגבלה במים וכשרה. ובלבד שיבליל אותה בסוף בשמן הראוי לה והכי איתא בפ' כל המנחות [שם]: