ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ח ב

כל הקדשים באין בשותפות. דהא נדריהם ונדבותם משמע נדר ונדבה של שנים ועוף הרי הוא בא בנדר ונדבה אלא שסלק הכתוב את המנחה שנ' בה נפש דמשמע יחיד:

וא"ת עוף נמי הרי נאמר קרבנו משמע יחיד איכא למימר עוף נאמר בו קרבנו ולא נאמר בו נפש מנחה נאמר בה נפש ונאמר בה קרבנה שנאמ' ונפש כי תקריב קרבן לה' סולת יהיה קרבנו האי למעוטי נדבת צבור וחד למעוטי נדבת שנים אבל עוף לא ממעטינן אלא מנדבת ציבור דהא אתיא נדבת שנים כדכתי' לכל נדריהם: