ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ז א

שיהא צפון כולו פנוי מכלום דברי ר' אליעזר בן יעקב דקא סבר כוליה מזבח בדרום קאי כדמפרש ואזיל. והאי צפונה דקרא לאו על צפון המזבח קא מפרש לה אלא בצפונה של עזרה קאמר:

לפני אצפון המזבח כיון דבעינן שיהא צפון המזבח לפני ה' אי הוה קאי לצד הפתח לא הוה קרינא ביה לפני ה' אלא שמע מינה דכוליה מזבח בדרום וקיר צפונה של מזבח לפני ה':

ותנאי אחרינא דלית להו האי סברא קא סברי דהאי לפני ה' לאו אצפון מזבח קאמר אלא אגופיה דמזבח שיהא לפני ה' שאי אפשר למזבח שלא יהא ממנו לפני ה' בין שהוא עומד בדרום בין שהוא עומד בצפון:

מיהו בכל מקום שנ' לפני ה' צריך שיהא מכוון כנגד אמצעותו של פתח ההיכל והכי אמרי' בסוטה [יד:] כשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימת לפני ה' במערב קיימת לפני ה' במערב בטלת אל פני המזבח בדרום. אמר רב אשי קא סבר כולי מזבח בצפון כלומר ודרומו של מזבח מכוון להדיא כנגד פתחו של היכל דהיינו לפני ה' ובמסכת יומא [לז.] נמי אמרינן כדאמרן לצפון המזבח מכלל דמזבח לאו בצפון קאי:

ומני ר' אליעזר בן יעקב היא כלומר כיון דבעינן והעמיד השעירים לפני ה' ומניהו במזרח וקאמר שהיו בצפון דאילו היה שם מן המזבח לצפון כלום והם היו עומדין בצפון המזבח נמצאו השעירים נמשכין לצדו של פתח ואין כאן לפני ה' אלא שמע מינה כולי מזבח בדרום קאי ונמצא קיר צפונה מכוון כנגד חצי פתחו של היכל והם היו עומדים כנגד קיר הצפוני של מזבח שהוא מכוון וזה עיקר: