ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ו ד

עצים נתונים להיות אש פי' להיות גחלת פרט לאותן שנעשין כולם אפר ומשום הכי ממעטי' של זית ושל גפן:

ר' אליעזר מוסיף אף של חרוב ושל שקמה ושל דקל ושל מיש ושל חרובי אלון דהנך נמי קטמי מאבראי מפני קליפתן שהיא עבה נעשית אפר מיד ומכבה את הגחלים והכי מפרש בגמר' דתמיד [כט:].