ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ו ג

ר' חייא אומר מנין לשחיטה מן הצואר מייתי לה בחולין פ"ב [כז.] והתם מקשה פתח בראש ופדר וסיים בראשו ועדרו וכו' כדאיתא התם והא דאייתי' לראשו ופדרו כלל לגלויי דהקדמת ראש ופדר לשאר איברים ומקרא אחרינא נפקא לן ואייתר ליה הראש והפדר לאגמורי דשחיטה מן הצואר והראש כבר הותז דאי לאו דהקדמתן נפק' לן מקרא אחרינא הוה מוקמינ' האי קרא להקדמה ושחיטה מן הצואר לא ילפינן מיניה ולהכי אדכר בהאי דרשא ראשו ופדרו: