ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ד ב

ולא ידו על גב פי' על השדרה כנגד חללה. ולא על צואר פי' גרון. על גבים פי' על גבי צואר דהיינו מול העורף. ונראה לי דהנך כולהו מראשו דשלמים יליף להו דהתם מייתא כולהו והתם נמי דריש כי האי גוונא. ובמנחות פרק שתי מדות [צג:] לא תני להו ולא על גב וקא מעייל תותיה ולא על הצדדים. פי' על הלחיים והתם קא מצריך להו לתלתא קמאי דאי תנא צואר משום דלא קאי להדי ראשו וכו' ואי תנא הני משום דלא טעיני תנופה. אבל חזה דטענו תנופה צדדין ודאי אצטריך ליה למעוטי משום דראשו נינהו: