ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ב ז

אוציאם מן היעידה ולא אוציאם מן הדברות. פי' שאף על פי שלא הוי נכנסים עמהם היו שומעין למה נאמר דבר אל בני ישראל. י"ל דשמא הדיבור היו שומעים פי' הדיבור (לא) היו שומעין ולא היו יודעין אלא משה לבדו והוא היה מלמד להם לכך הוצרכו למעט מן הדיבור שלא היו שומעין אותו: