ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ב ו

או אינו אלא לישראל שאין הקדמה לבני אהרן על ישראל כשהוא אומר דברו אל בני ישראל משמע כאילו נצטוו כולם ללמד לישראל. הרי שנתייחד הדיבור עליהם ועל אביהם ועל אחי אביהם והכי דריש ליה בויקרא רבה: ועוד יש לפרשו מדכתי' בפרשת פנחס ויאמר ה' אל משה ואל אלעזר הכהן שאו את ראש וכתיב בפ' מטות ויאמר אלעזר הכהן לאנשי הצבא זאת חוקת התורה הרי שנראו כמי שדבר עמהם המקום ונעשו שלוחים לישראל:

ולא אוציא את אהרן. שנתייעד בדיבור עם משה פירוש באותם הדברות שהוזכרו משה ואהרן שהיה אהרן נכנס באהל מועד עם משה: