ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק ב יב

מאהל מועד יכול מכל הבית היה מדבר עמו ת"ל מעל הכפורת. מיהו אעפ"י שלא היה מדבר עמו אלא מעל הכפורת:

אמר ר' שמעון בן עזאי אינו משיב על דברי ר' אלא כמוסיף פי' מפני שהיו דבריו נראין כמתמיה על דברי רבו לומר היאך איפשר לאותו כבוד שנאמר בו את השמים ואת הארץ אני מלא לצמצם בין שני הכרובים לכך אמר איני משיב על דבריו אלא מוסיף אני לפרש שלא עשה כך אלא להראות חבתן של ישראל להיכן גרמה לכבוד המרובה הזה כל כך לדחוק ולדבר מבין שני הכרובים פי' כאלו נדחק ומדבר משם:

אמר ר' שמעון בן עזאי איני כמשיב וכו' כאן הוצרך לומר מפני שנראה כחולק על דברי ר' עקיבה שהוא היה דורש מן חיות והוא דורש מן חיים. וקאמר איני כמשיב על דבריו כלומר איני סותר את דבריו אלא מוסיף אני עליו שאף שיש להם תואר אדם אינן רואין אותו: