ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק כ ז

יכול אף פסולי המוקדשין יהו חייבין עליו משום שני לאוין. אתאן לר' יהודה למעוטי נמי משני לאוין דסד"א כיון דאסור בגיזה ועבודה אפילו לאחר פדיונן וחלבן נמי אסור דמן נמי ליקום עליה בשני לאוין אחד משום חולין ואחד משום דם קדשים ת"ל בפ' ראה בענין פסולי המוקדשין שנפדו רק הדם לא תאכלו רק מיעוטי הוא אין בו אלא לאו אחד: