ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק יז ז

ושחטו ושחט אותו מה ת"ל פי' חד בבן הבקר וחד בכבש או בעז ודרשי' בהו אלו אתה שוחט פתח אהל מועד ואין צריך לומר תמימים דהנהו מהתם נפקי דכתיב וכי ירחק ממך המקום וזבחת בריחוק מקום אתה זובח וכו' ומסתברא דעל תמימים קא מיירי דאיסורן מרובה דהנהו מחלפי בזבחים ואתי למשרי קדשים בחוץ אלא למעוטי בעלי מומין וחיה ועוף אע"ג דלא שייכי בפנים דעופות בפנים במליקה נינהו ולא בשחיטה אפילו הכי לא ישחוט אותם בפנים וכי היכי דמרבינן להנך לאיסור שחיטה בפנים מהנך תלתא קראי (הם) הכי מרבינן להו לאיסור אכילה שאם שחטן בפנים אסורין באכילה ובהנאה. דכי היכי דאיתקש לאיסור שחיטה מקשינן להו לאיסור אכילה: