ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק יז ב

מה תנופה שהיא (אינה) נוהגת בחיים ובשחוטין פי' מצינו אותה בחיים כגון כבשי עצרת ואשם מצורע. ובשחוטין בשלמים ובתודה:

נתמעטה במחוברים שאין כל השותפין שבקרבן צריכין להניף משום דלא איפשר דהיכי עביד כולהו בהדדי הויא חציצה בין ידו של כהן ליד של בעלים. אי נמי בין יד הבעלים לקרבן. ואי אמרת לינפו זה והדר לינפו תנופה אמר רחמנא ולא תנופות. אבל סמיכה איפשר דסמכי כולהו באחת. והכי איתא במנחות פרק שתי מדות [לד.]: