ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק טז ג

ור' שמעון אומר לכך נקראו שלמים שכל מי שהוא בשלום מביא אותם אבל מי שהוא אונן אינו מביא אותם ולא מבעיא שאינו אוכל קדשים באנינות דהא ממעשר נפקא אלא שדורי נמי לא משדר. והכי אמרינן בהדיא במס' מועד קטן [טו.] אבל אינו משלח קרבנותיו מדר' שמעון:

אין לי אלא שלמים שהם שמחה פי' כדכתיב וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה':

מנין לרבות את התודה מרבה אני את התודה שהיא ממין שמחה כשלמים כלומר שהבעלים שמחים בה כשלמים והאי ממין דקאמר לאו ממין בהמה הוא דקאמר אלא שהיא נעשת ממין שמחת שלמים כדפרשינן: