ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק טז י

אם זכר לרבות ולד בעלי מומין. אם נקבה לרבות תמורת בעלי מומין. ואלו הן בעלי מומין שקדם הקדשין למומן פי' (וילכו) [וילדו] או הוממו קודם פדיונן. ופליגי בה בבכורות [טו:] דאיכא למ"ד קדשי לרעייה עד שיסתאבו ודמיהן קרבין אבל אם קדם מום קבוע להקדשן הרי זה כהקדש נכסים כאלו הקדשן קודם למזבח הילכך ולדותיהן נפדין תמימים ודמיהן קרבין ואין עושין תמורה כלל משום דלגבי תמורה צריך שיהא טוב מעיקרו כדכתיב ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב:

ר' יהודה אומר הרי הוא אומר גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך אין לי אלא ארי ודוב כל א' לעצמו מנין לרבות ארי עם דוב בפעם אחת ודוב עם ארי בפעם אחת ת"ל גם את הארי וגם וכו' אשמעינן הכא גם את ריבויא. ולפי שדרש אם זכר שהוא ריבוי דרש נמי גם את שהוא ריבוי: