ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דנדבה, פרק יג ה

ר' יהודה אומר והבאת לרבות מנחת סוטה להגשה מפרש במנחות פרק כל המנחות [ס:] אבל מנחת העומר לא צריך קרא מאי טעמא מריבוייא אתי:

מה מנחת חוטא שאינה טעונה תנופה טעונה הגשה מנחת העומר שטעונה תנופה אינו דין שטעונה הגשה. מה למנחת סוטה שכן באה חטים מנחת חוטא תוכיח. מה למנחת סוטה שכן באה לברר עון מנחת חוטא תוכיח. הצד השוה שבהן ששוו לקמיצה ושוו להגשה אף מנחת העומר וכו' הילכך כי איצטריך קרא למעוט סוטה והאי והקריבה דדריש ליה לר' שמעון לרבוייא מנחת סוטה מפיק ליה לר' יהודה למעוטי מנחת נסכים. ר' שמעון דריש ליה נמי הכי מוהקריב והקריבה ור' יהודה מצריך כוליה קרא למעוטי מנחת נסכים. והא דוהגישה מפיק ליה למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים אבל מנחת כהנים ומנחת כהן משוח טעונה הגשה לר' יהודה וכולה מילתא איתא במנחות פ' כל המנחות [שם:]: