ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה ד ו

מתוך שיצא ע"ז לדון בעצמה פרשה בפני עצמה בסדר שלח לך אי נמי שאין קרבנה שוה לשאר מצות: יכול יהו חייבין על שגגת מעשה שלה פי' דהא כתי' ונעלם דבר הלכך הא דכתיב אם מעיני העדה נעשתה בשגגה וילפינן עדה עדה מהתם אפי' הכי איכא למאן דאמר דהכי קאמר אם יחטאו הבית דין עם הצבור בשגגת מעשה יביאו פר ושעיר. (נאמר כאן מעיני):