ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה ג ט

בדם שיהא בדם כדי טבילה מעיקרא בבת אחת ולא שיוסיף מעט מעט והכי איתא בזבחים פ' בית שמאי [מ:] ונר' לי דבעינן שיהא במזרק שיעור כל ההזאות בבת אחת והאי כדי טבילה דקאמרינן כדי כל הטבילה דאי כדי כל טבילה בלחוד ההוא מוטבל ולא המסתפג נפקא: והזה ולא המטיף פי' בהתזה ולא שיתיז אצבעו מאליו: והזה ולא הזורק פי' שלא יזרוק במזרק כדרך שעושה בעולה דהתם כתיב וזרקו ואי כתיב הכא וזרק אע"ג דכתיב וטבל אצבעו בדם הוה אמינא טובל אצבעו וזורק במזרק להכי כתי' והזה שלא יהא מזה אלא באצבע: מן הדם שבענין זה מפרש במנחות [ז:] למעוטי שיריים שבאצבע: שיהא מונה שבע פעמים ולא אחת ושבע כדרך שהוא מונה ביום הכפורים: