ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה ג ז

מדם הפר מדם הנפש ולא מדם העור פי' מדכתיב הפר משמע עיקרו של פר כדדרשי' בעלמא העולה עולה ראשונה. וכן הירך המיומנת שבירך. ולא מדם העור פי' היוצא מחתיכת העור בתחילת שחיטה מדם הפר דם מהפר יקבלנו פי' ולא מדם הנשפך על הרצפה לאוסופי וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין כדאיתא ביומא [מח:] ובזבחים פ"ב [כה:]אותו אל אהל מועד למעט קרבנו למצוה יחידית וכו' פי' מצוה יחידית היינו ע"ז כדפרישנא לעיל שמביא עליה ביחיד ואינו מכניס להיכל מדמה ולא לפרכת ולא למזבח הזהב דהא כתיב מיעוטא באהל מועד אבל שעיר החטאת שבית דין מביאין עליה בהוראה עם הפר של עולה ודאי טעון הזיה על הפרכת ועל מזבח הזהב כדאית' בפ' איזהו מקומן [מז.] ולקמן מרבה לה מקרא מפר העלם דבר של צבור דדרשי החטאת לרבות שעירי ע"ז ולשרפה נמי כשאר חטאות החיצונות: