ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה ג ו

ולקח הכהן המשיח אין לי אלא המשיח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין. פי' אע"ג דלא מייתי פר בהוראתו כדאמרינן לעיל: ת"ל הכהן אם סופנו לרבות כהן אחר מה ת"ל המשיח אלא מצוה שיקבל המשיח כלומר הוא על עצמו שיביא כפרתו ויקריבנה הוא עצמו. ואם קבל כהן אחר עבודתו כשרה פי' ואפילו כהן הדיוט מדכתיב לקמיה וטבל הכהן את אצבעו והיינו דקאמרינן אם סופנו לרבות כהן אחר כל כהן קאמר ואפי' הדיוט ומדכתיב הכהן הכהן תרי זמני ולאו אורח ארעא בכהן הדיוט אי נמי אין בדין שיכפר ההדיוט על כהן גדול אלא כהן גדול שכמותו. ואי קשיא לך מאי שנא הכא דמרבינן מרובה בגדים מהכהן ולעיל לא מרבינן ליה לאתויי פר בהוראה. לא קשיא מידי דהתם איצטריך הכהן לגלויי על משיח דלאו מלך הוא כדאמרי' התם יכול זה המלך ת"ל הכהן הילכך לא מייתר לרבויי מיניה מרובה בגדים אבל הכא מי מצית אמרת משיח זה מלך אטו מלך בר קבולי דם הוא הילכך מיותר הוא הכהן אי נמי כיון דכתיב בטבילת אצבעו הכהן סתם דמשמע אפי' כהן הדיוט משום הכי האי הכהן דהכא דרשינן מיניה רבויא למרובה בגדים שהוא קרוב לכהן משיח מדכתיב הכהן המשיח: