ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה ג ב

מק"ו מה יחיד שלא שוה קרבנו של שאר מצות לקרבנות של יום הכפורים שהוא שעיר המשתלח ואפילו הכי שוה קרבנות של כל המצות לקרבנו של מצוה יחידית מפני שנאמרה פרשה בפני עצמה בפרשת שלח לך: ועל ע"ז מביא שעירה נמצא שאם רצה להשוות קרבנות של מצות לקרבן של ע"ז ולהביא שעירה הרשות בידו: משיח ששוה קרבנו של שאר מצות לקרבנו של יום הכפורים שהרי מביא פר בזה ופר בזה אינו דין שאם רצה להביא חליפין שעירה ולהשות קרבנו של שאר מצות לקרבן ע"ז שהרי אף משיח בע"ז בשעירה כיחיד שיהא רשות בידו להביא לכך נאמר פר שנה עליו הכתוב לעכב: הדר פריך ליה ואמר נשיא יוכיח ששוה קרבנו לכל המצות לקרבנו של יום הכפורים שהרי מביא שעיר ואפי' הכי אין שוה קרבנו של שאר מצות לקרבן מצוה יחידית שזו שעיר וזו שעירה אף אתה אל תתמה על משיח וכו':