ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה ב ו

משוח יכול זה מלך וכו'. ואי קשיא לך מלך היינו נשיא ונשיא שעיר הוא דקא מייתי. ותירץ סד"א בשגגת מעשה מייתי שעיר ובהוראה מייתי פר להכי כתב ביה כהן משוח: יחטא מה ת"ל פי' לכתוב אם הכהן המשיח חטא כדכתיב בסיפיה דקרא והקריב על חטאתו אשר חטא שיכול יביא על הקודמות פי' יביא פר על מה שחטא קודם שנתמנה: ומ"מ והוא שהורה לעצמו ועשה בהוראתו שאם חטא בלא הוראה הא ילפי' לקמן לאשמת העם הרי משיח כצבור מה צבור אינו מביא אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה אלא על כרחך שהורה ועשה: יכול יביא על הקודמות ת"ל משיח יחטא לאחר (שהורה) [שהיה] משיח יחטא: לא אם אמרת בנשיא שאינו מביא חטאתו משעבר פי' אם העבירוהו מנשיאותו ואחר כך חטא מביא כהדיוט דכתיב אשר נשיא יחטא דמשמע אשר נשיא יחטא בעודו נשיא ולא משעבר: