ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה א ו

אוציא מצות עשה הקלה ולא אוציא מצות עשה החמורה כגון ונתצתם את מזבחותם ואשריהם תשרפון באש דכיון דמצות עשה דע"ז הוא דחמיר ליתי עליה פר קא משמע לן: ולא אוציא מצות עשה של מילה שהיא תדירה ת"ל אשר לא תעשינה פי' ארבעה הן חד במשיח [וחד בעדה וחד בנשיא] וחד ביחיד וכולהו מדרשי הכא: מצות עשה שבנדה פירוש הנדה דכתיב והזהרתם את בני ישראל מטומאתם והיא מצות עשה: אחר שריבה חייב מפני שיש בו לא תעשה פי' מפני שזה עצמו משרש לא תעשה הוא בא: