ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה א יב

וכשהוא אומר מכל מצות ה' לרבות אשת איש והנדה משום דאלו קילי מנערה המאורשה ושבת דאלו הנך בסקילה כע"ז. והאיך לאו בסקילה. ועוד דאשת איש אע"ג דאסורה לכל אדם. חוץ מעבודת בית המקדש ונדה זילא מתרויהו שהרי אין בה מיתת ב"ד ועוד דיש לה היתר אחר איסורה ושתיהן שוות (בה ולא) [בקולא] שיש היתר לאיסורן אלא שיש בזו מה שאין בזו: וכשהוא אומר את כל מצות וכו' נראה לי דהכי איבעי ליה למימר לרבות אחות אביו ואחות אמו שלא הותרו להן כע"ז פי' משנולד האדם נאסר בע"ז ובעריות נמי משנולד נאסרו עליו. וקילי מאשת איש ונדה דאילו אשת איש אסורה לכל חוץ מבעלה ויש בה מיתת ב"ד ואילו אחותו ואחות אביו ואחות אמו מותרות לכל אדם והנך לא שרו לכל אדם: