ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה יג ו

ועדיין אני אומר אימתי הוא משלם קרן על גזל אביו בזמן שנשבע הוא ואביו אבל נשבע הוא ולא אביו או אביו ולא הוא וכו' ת"ל הגזלה העושק והפקדון והאבדה ישתלמו מכל מקום פי' מריבויא דקראי דבכולהו כתיב אתים דהא מרבינן מיניה להשבת פקדון על גזל אביו. ומדכתב כל הני שמע מינה לרבוי אפילו לא נשבע לא הוא ולא אביו: ומנין ליתן האמור למעלה כלמטה פי' על תשומת יד קאמרינן שלא החזירו הכתוב בכלל והשיב את הגזלה ומנין שיהא דינו כדין האחרים המוחזרים לכל דבר: ת"ל או מכל אשר ישבע עליו. עליו עד שיהא מתכוין לו פי' עד שיתכוין לכפור בפקדון פרט למי ששכח את הפקדון ונשבע לו עליו שזה אונס הוא. מכאן [אתה] אומר וכו':