ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה יב ח

רבי יעקב אומר האוכל חלב מביא חטאת בסלע ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים: תמיה אני מפני מה החמירה תורה בספק חלב יותר מן הודאי שהודאי כפרתו בסלע והספק בשתי סלעים ועוד לענין הטובה כלום יש מעילה בספק מצוה יותר מן הודאי ולמה הזכיר העונש יותר מן הודאי. ואיפשר כי מפני החרטה וכח התשובה הוא כי היודע שחטא ודאי מאד הוא מצטער בנפשו ומתחרט על פשיעתו ומתודה על חטאו וכח התשובה גדול למחילתו ולהקל כפרתו אבל מי שחטא בספק אינו מצטער כל כך ואינו מתחרט ואין תשובתו חזקה ולפיכך החמיר בכפרתו ומזה הטעם עצמו הזכיר יתרון עונש הספק מן הודאי לומר בא וראה כמה הקל המקום מחטאו של זה מפני תשובתו ואם לחוטא ודאי הועילה התשובה להקל מחצה בכפרתו קל וחומר למי שעושה מצוה מדעתו שהיא מיקילה עליו מעונש עונותיו: ואם מי שיבא לידו ספק מצוה שמיקילה עליו מעונש עונותיו מפני שמדה טובה מרובה ממדת פורענות כדגמרי' ממרים במסכ' סוטה [יא]: