ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה יב ה

ולא ידע פרט להודע פי' בשלא נודע לו ידיעת ודאי אינו מביא אלא חטאת בלבד שלא תאמר שהחטאת נוספת בהודע אבל האשם בין בהודע בין בשלא הודע לכך אמר פרט להודע שהאשם כמו כן אינו אלא בלא הודע כדכתי' בקראי חטאת בהודע ואשם בלא ידע: יכול לא הודע של קלות ולא הודע בחמורות הכל בכלל פי' קלות כגון נבלה וכיוצא בה חייבי לאוין שאין זדונן כרת שאעפ"י שאינו מביא על לא הודע שלהן חטאת אבל על לא הודע שלהן יכול יביא אשם תלוי. הן בתמי' אם הודע שלהן פטרנו פי' שהרי לא מצינו שום קרבן בחייבי לאוין: או חלוף אם לא הודע שלהם חייבת אשם אינו דין שנחייב את הודע שלהם אשם כלומר מה שאמרנו למעלה בחטאת יחיד שאינה באה אלא על דבר שזדונו כרת דילפי לה מע"ז הני מילי בחטאת אבל אשם מביא בין בחייבי לאוין בין בחייבי כרת הואיל ויש לו קולא אף בלא הודע מביא אותו ואיזה הודע פטרנו הודע של חמורות שיצא לידון בחטאת פי' אם כי בלא הודע יביא אשם אם כן מהו זה שאמרנו עכשו ולא ידע פרט להודע הרי שפטרנו את הודע מאשם ועכשו נאמר הואיל ולא הודע שלהם מביאין אשם כל שכן הודע שלהם שיביא אשם ולכך אמרנו שלא פטרנו את הודע מן האשם אלא הודע של חמורות שיצא לידון בחטאת ולא באשם אבל על קלות בין הודע בין לא הודע יביא אשם: