ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה יא א

אין מעילה אלא שינוי פי' המשנה מקדש לפי שאין לשון מעילה מפורש ושמא הייתי אומר כי מעילה זו כמעילת הפקדון שהוא אף בכופר חוב ובכובש שכר שכיר ובהקדש כמו כן אם אמר הרי עלי מנה לבדק הבית וכפר יהא מביא אשם מעילות שהרי ממעט את ההקדש. אי נמי אם פשע בשמירת ההקדשות שיהא נקרא ג"כ מועל ומביא קרבן לכך אין מעילה אלא שינוי כגון שנטל הגזבר פרוטה ולקח שום דבר לעצמו או אם נטל אבן או קורה של הקדש ובנאה בתוך ביתו אם אינו (נזכר) [ניכר] ונטלה מרשות הקדש על מנת להוציאה לחולין כיון שנטלה מיד מעל שכבר שינה אותה: וכן הוא אומר וימעלו בני ישראל באלהי אבותם ויזנו אחרי הבעלים כלומר שינו וגם החליפו יראתם באלהים אחרים. וכן הוא אומר כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל שהחליפה שכיבתו באיש אחר: