ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרשה י ט

מחטאתו [מחטאתו] על חטאתו מה ת"ל פי' חד בעשירות וחד בדלות וחד בדלי דלות: מנין אתה אומר דמביאין מהקדש כשבה ושעירה תורים ובני יונה וכו' לכך אמר מחטאתו בהנך כלומר אפי' מקצת חטאתו יביא שאם הפריש מעות לכשבה והעני ואין לו צרכה שאין לו במה לעלות לירושלם ולהביאה כדאמרינן לקמן שהוא נחשב לעני יכול הוא להביא במקצת המעות תורים והשאר יעשה בהם צרכי הדרך ולהכי כתב רחמנא על חטאתו לומר שמוסיף עליה והולך שהרי הפריש מעות לעשירית האיפה מחטאתו והעשיר מוסיף עליהם מעות ומביא כשבה או תורים לפי מה שהעשיר ולא נאמר שיביא קרבן עשיר מביתו והנהו מעות יפלו לנדבה כמו מותר חטאת ואיתא להא שמעתא פרק בתרא דכריתות [כז:]: וכן אם הפריש כשבה או שעירה ונסתאבה והעני אם רצה יביא בדמיה [עוף]: הפריש עוף והומם לא יביא בדמיו עשירית האיפה אפילו נפל בו מום הפוסלו על גבי המזבח כגון שנעשה מחוסר אבר אפילו הכי אין לו פדיון שלא נאמר פדיון אלא לבהמה כדאיתא במנחות פ' המנחות והנסכים [ק:]: