ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק ח ה

יכול אף זה בלבד אם לא נשחט בצפון יהא פסול אבל שאר חטאות מנין שיהו פסולות ת"ל ושחט את החטאת במקום העולה פי' בשעירת יחיד כתיב ושחט אותה לחטאת במקום אשר ישחט את העולה. בנין אב לכל חטאות והכי איתא בזבחים פרק איזהו מקומן [מח:] כך היא הגירס' המסודרת לפי דעתי: ואפשר כמו כן להעמיד הגירס' הכתובה מדוחק אעפ"י שהריבוי כתוב בשעירת יחיד ושהמיעוט כתוב בשעיר נשיא והוא זכר. ואפשר שמיעט כל מי שדומה לו לגמרי והריבוי לא ריבה אלא שהוא דומה לו ותפש תחלה שעירי ראשי חדשים ושעירי הרגלים תשחט מפני שהם זכרים כשעיר והם קרובים יותר משעירת ע"ז שהיא נקבה. ואחר כך תפש שעירת ע"ז והביא עמה שעיר של יום הכפורים עם שעירי הרגלים אעפ"י שאינו דומה להם לגמרי מפני שלא היה מוצא בן זוג לפרים הנשרפין או לשעירת ע"ז והתנא הזה תפש לו סדר זוגות חוץ מן האחרון שלא לקח לו בן זוג ושעירי ראשי חדשים ושעירי הרגלים אחרים שהן מוספין: ואם יאמר האומר פר של יום הכפורים למה לא הוזכר בכאן כלל והיה יכול ליתן אותו בן זוג לפרים הנשרפין: תשובתו כי אינו דומה לפרים שהם אינם מופלגים משעיר נשיא אלא בדבר אחד שאינן מן הצאן בלבד אבל פר יום הכפורים מופלג ממנו בשני דברים שאינו מן הצאן ואינו בא על חטא ידוע ולכך לא הוזכר עמהם. וא"ת היה לו לחברו עם מטמא מקדש וחטאת נזיר שהם מופלגים ממנו בשני דברים הרי אמרנו כי התנא סדר זוגות תפס ולא יותר. ועוד כי פר יום הכפורים נכנס בכלל פרים הנשרפין שהרי אמרנו למעלה ועשה לפר זה פר יום הכפורים כאשר עשה לפר פר כהן משוח אלמא בחד גוונא נינהו. ואם זה נתרבה גם זה נתרבה: ואם ישאל השואל היאך דנין בנין אב מכאן והלא שלש כתובין הבאין כאחד נינהו שעיר נשיא ושעירת יחיד וכבשת יחיד: אזאת תורת החטאת דבפ' צו קא סמיך שהוא כלל לכל החטאות וכיון דאשכחן למצוה בכולהו לעכב נמי ילפינן מהנך: ואצטריך הא דנשיא משום דבעי למכתב מיעוטא. ואצטריך למכתב הא דשעירת יחיד לגלויי על מיעוטא דכתיב גבי נשיא דלאו למעוטי שאר חטאות אתא ולגופיה אצטריך: ואצטריך הא דכבשת יחיד לעכב על כל חטאות שבתורה. וא"ת אותה דכתיב בכבשת יחיד למעוטי מאי איכא למימר כיון דאמרינן דאותו דכתיב גבי נשיא להכי אתא כי היכי דתדוק מינה אין השוחט טעון צפון אלא המקבל טעון צפון לעכב הכא נמי: