ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק ח א

או אינו מביא אלא כיוצא בזה כלומר אהני ריבויא ואהני מיעוטא אהני ריבויא לרבות כל שהוא דומיא דשעיר נשיא ואותו למעוטי מי שאינו כיוצא בו: ואת מה אני מרבה שעירת ע"ז וכו' כשהוא אומר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת פי' בפ' צו את אהרן. קשיא לי והלא הריבוי האחד שאנו מרבים ממנו שאר חטאות הרי הוא בחטאת יחיד גבי שעירה והיאך אני מרבה אלא שעיר ע"ז דומיא דשעיר נשיא שהוא זכר. והגירס' הנכונה כך היא לפי דעתי בתחלה אמר כשהוא אומר ושחט את החטאת לרבות חטאת ע"ז שהיא חטאת מכפרת וכל אותה הפסקא: שעירי ראשי חדשים ושעירי הרגלים וכו' ואח"כ כשהוא אומר תשחט לרבות מטמא ואחר כך יאמר תשחט לרבות מטמא מקדש. ובענין הזה יבא בטוב לפי שאינו מרבה אלא כיוצא בו דשעיר נשיא דהיינו שעירי ע"ז דצבור שהן דומין לו לגמרי אלא מדכתיב בשעירת יחיד ושחט את החטאת שהוא לשון רבוי. והרי כבר ריבינו חטאת שהיא נקבה דומיא דשעירת יחיד והיינו חטאת ע"ז שהיא שעירה כמותה או שעיר יום הכפורים שאינו חלוק משעיר נשיא אלא בדבר אחד שאינו בא על חטא ידוע שהוא מכפר על טומאת מקדש וקדשיו כשיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף כדאיתא בשבועות [ב: עי"ש]. וכיון שריבינו דבר שהוא חסר משעיר נשיא דבר אחד ושעירת ע"ז ושעיר יום הכפורים שניהם אינם חסרים אלא דבר אע"פ כי אותו דבר אינו שוה לשניהם מ"מ שקול הוא ויבאו שניהם: ואח"כ יאמר וכשהוא אומר תשחט כלומר כי זאת תורת החטאת ריבוי גדול לכמה חטאות הלכך יש לנו לרבות אפי' דברים שהם רחוקים משעיר נשיא והם שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים שאינן באין על חטא ידוע: או פרים הנשרפים פי' פר העלם דבר של צבור ופר משיח הבאים בהוראה אעפ"י שאלו הפרים דבר אחד ואלו חסרים דבר אחד לפי שאלו מן הצאן ועיקר הכפרה הם הדמיונים הגדולים שבכולם. וכשהוא אומר תשחט לרבות חטאת מטמא מקדש שהיא חסרת שני דברים שאינה באה זכר ושאינה קבועה שהרי היא בעולה ויורד: