ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק ו ו

ומדכתיב ועשה לפר ודרשי' ביה לרבות פר יום הכפורים ולעכב לא צריך קרא דהא חוקה כתי' ביה אלא למעוטי שירים שבאצבע כי היכי דממעטינן להו מפר כהן משיח ומפר העדה דרשינן בהו לעיל מן הדם שבענין כדפרשי' לעיל מדכתיב כאשר עשה לפר דרשי' כפרה לפר כהן גופיה לעכב בהזאותיו והרי זה בא ללמד ונמצא למד על עבירת מצוה ידועה שצריך שתהא להם ידיעה בסוף כדכתיב בפר העדה ונודעה החטאת אשר חטאו עליה וילפינן ע"ז מעיני עיני: אבל שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו כשאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף כדאיתא בשבועות [ט:]: