ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק ו ה

ועשה לפר כאשר עשה וכפר מה ת"ל וכו' מה הניח הכתו' שלא אמר בפר העדה שצריך להקישו לפר כהן משיח אלא לכפול בהזאותיו ולעכב שאם חסר אחת מהן לא עשה: אין לי אלא מתן שבעה שמעכבות בכל מקום מפ' בזבחים בפ' בית שמאי [לט.] פי' מאי בכל מקום בפרה ובנגעים דכתי' בהו תורה או חוקה: מתן ארבע מנין פי' שעל מזבח הזהב ת"ל כן יעשה לו: והתם פריך הנך נמי כתיבן בדוכתיהו וכפילן והכא מועשה לפר כאשר עשה וכו' ולמה ליה לרבויי מכן דכתיב כן יעשה לו. ומתרץ (אפי') [אביי] סד"א מידי דהוה אסמיכה ושיירי הדם דכתיבן בפר העדה וכפלן לא מעכבי דליתנהו בכלל ועשה לפר כאשר עשה כדדרשי' הכא וכפר אעפ"י שלא סמכו. ונסלח אע"ג דלא שפך שיריים. מתן ארבע נמי הואיל ומצינו שאין מעכבות בכל מקום שהרי חטאות החיצונות טעונות מתן ארבע ואינן מעכבות כדאיתא התם להכי אצטריך לרבויי מכן יעשה לו: