ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק כב ג

ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שיש בהם בה' ובעמיתו. אימורים לגבוה ובשר לבעלים והאי תנא מרבה קדשים ואפי' מעשר בהמה אעפ"י שאינו נמכר ואינו כפרה וכן ממעט מעשר שלמים ובכור ממונו הוא והכי איתא בבבא קמא פרק א' [יב:]: ר' שמעון אומר אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים שחייב באחריותן קורא אני בהם בה' וכחש פי' אע"ג דכתיב וכחש בעמיתו לא תימא דבעי' חולין גמורין אלא הנך קדשים נמי מחייב עלייהו דכתיב בהו בה' וכחש והיינו הקדשים שחייב באחריותן: אני קורא בהן בעמיתו וכחש וליכא משום הכי פיטור על כפירתן מאשם והכי איתא בפ' הזהב [נח:]: