ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק כ ח

יוסף שיהא הוא וחומשו חמשה פי' דכתיב חמישיתו יוסף עליו שהחומש יהא תוספת על הקרן. נמצא בארבעה משלם חומש ולא שנעשה מן הארבעה חמשה חלקים ויוסיף אחד מאותן החלקים: ונתן אותו לכהן האי לכהן דקאמר לא שיהיו תשלומין לכהן אלא משום דאיכא אשם בכלל הנתינה הזאת משום הכי כתב רחמנא ונתן אותו לכהן האשם נתינה ממש לכהן והתשלומין משלם אותם ליד הכהן והכהן משלם ליד הגזבר ומדכתב ונתן אותו משמע שיש לו דמים: פרט לחמש חטאות מתות שאין להם שום דמים שאם נהנה מהן אינו מביא קרבן מעילה ואינו מוסיף חומש. ואי קשיא לך הא דתנן במעילה [יח.] הנהנה מן החטאת כשהיא חיה לא מעל עד שיפגם כשהיא מתה כיון שנהנה מעל הא מילתא מתרץ לה התם פרק א' [ב:] דהאי מעילה דקתני מדרבנן היא ומעילה דרבנן קרן וחומש משלם קרבן אינו מביא וכי גזור רבנן בחטאת כשרה שמתה דמחיים לא בדילי מינה הואיל ולכפרה אתיא אבל חטאות המתות כיון דפסולות נינהו מחיים נמי בדילי אינשי מינייהו ולא אתי לאתהנויי בהו משום הכי קרן הוא דמשלם מדרבנן אבל חומש לא והתשלומין הולכין לשירי לשכה והכי איתא בפ' ולד חטאת [יב:]: שיכול הואיל והמעילה באה לידי כהן פי' להשלימה ליד הגזבר ואם היא מקדשי מזבח הוא עצמו נעשה עליה גזבר ולוקח בה מאותו המין שמעל בו המועל: יכול לא יהא הכהן מועל במוקדשים תלמוד לומר והכהן וכו':