ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק א יג

העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה ומעין מלאכה [אחת] בהעלם אחד מה מפר' לה בכריתות [טז.] בזדון שבת ושגגת מלאכות קא מבעיא ליה שבתות או כגופין דמי או לא ילדי מלאכות במקום (כ') מלאכות אם חייב על התולדה במקום אב והיינו דקאמר מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת. ופשט ליה דכגופין דמיין וחייב על התולדה במקום אב והיינו דקאמר ומה נדה שאין בה תולדה. ומתרץ לה תני תולדות כלומר כי היכי דנדות הויין גופין מוחלקין וחייב על כל אחת ואחת אפי' בהעלם אחד אף שבתות כגופין מוחלקין וחייב על כל אחת ואחת אפי' בהעלם אחד (אף שבתות הויין כגופין מוחלקין). ודקאמרינן נמי הבא על הבהמה יוכיח הבא על הבהמות קאמר: ואיכא מ"ד התם לא קא מבעיא ליה דאין כאן גופין שהרי אינו מכיר בשבתות כולן כמו שמכיר בגופי הנדות שאעפ"י שאינו יודע בטומאתן מכיר את גופיהן הילכך מחלקין ואע"ג דאין כאן גופין מוחלקין קא מבעיא ליה ימים שבנתים אי הוו ידיעה לחלק או לא פי' הואיל והוא מותר במלאכה בנתים וכל העולם עושין מלאכה וימי שבתות רואה אותם כולם בטלים אעפ"י שאינו מתבונן בהן הוו עליה כידיעות מפני שהיה לו לדעת. וכן בנדה אפי' נדה אחת שאין כאן גופין אם ראתה ובא עליה כיון דבימי טומאתה אינה מתעסק' עמו בשמושו ולבישת בגדיה ותכשיטיה כמו שמתעסקת בימי טהרתה אותן ימים הויין ליה כידיעה לחלק שהיה לו להתבונן בהם. ודקאמר ליה ר' אליעזר הבא על הבהמה יוכיח לאו דשייכי בבהמה ימים שבנתים דהכא ודאי ליכא שום חלוק. מיהו סבירא ליה לר' אליעזר כיון דבענין עריות כתיבא וכתי' בסופם כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה. ואמר מר הוקשו כל העריות זו לזו בהמה נמי כנדה דמיא לחלק על כל ביאה וביאה. ומבהמה נמי ק"ו לשבת: ואמר לו ר' עקיבא הבהמה כשבת דבהמה לא הוקשה לעריות מדכתי' בסיפיה ונכרתו הנפשות העושות דמשמע בועל ונבעלת ובהמה לאו בת כרת היא ולמאן דאמר ימים שבנתים קא מבעיא ליה בשגגת שבת וזדון מלאכות אי הוו ידיעה לחלק או לא: איכא לאקשויי ליה היכי מבעיא ליה לר' עקיבא ילדי מלאכות במקום מלאכות אם חייב אתולדה במקום אב או לא והלא זדון מלאכות הוא ואפילו אקצירה וטחינה נמי לא ליחייב אלא חדא וכל שכן אתולדה במקום אב. ואיכא למימר בתרתי דוכתי קא מבעיא ליה והכי קא מבעיא ליה העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה בזדון שבת ושגגת מלאכות בהעלם אחד מהו אי נמי מלאכה אחת בשבתות הרבה בהעלם אחד. אי נמי בשגגת שבת זדון מלאכות מהו. וקמייתא הוי בעיא אתולדה במקום אב ובתרייתא בימים שבנתים אי הוו ידיעה לחלק או לא. והאי דקאמרינן הכא לר' אליעזר בנדה משום ימים שבנתים או הוו ידיעה לחלק לדבריו דר' אליעזר קאמר ליה דאילו לדידיה אפי' בנדה אחת ואפי' בלא ידיעה באמצע מחייב ר' אליעזר על כל אחת ואחת כדאיתא התם וטעמיה דר' דמחייב על כל כח וכח דמשמע אפילו בביאה אחת מחייב: