ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק יט יא

והיתה לכהן כמנחה שתהא עבודת מנחה של כהן שלו אם הוא כהן חוטא מנחתו ועבודה היא בידו והכי קאמר והיתה מנחת כהן חוטא לכהן חוטא ומזיד שהרי שמיעת הקול מביא קרבן על זדון שבועה: או אינו אלא להתיר עשירית האיפה של כהן חוטא שיהיו שיריה נאכלין כמנחת ישראל ומה אני מקיים וכו' ת"ל לכהן כמנחה כלומר מנחת חובתו כמנחת נדבתו: ר' שמעון אומר וכו' מפרש במנחות [עד.] וכי נאמר והיתה לכהן כמנחתו והלא לא נאמר אלא כמנחה והכי קאמר כמנחה הכתובה למעלה ולמאי הלכתא לקמיצה שתהא מנחת כהנים נקמצת והקומץ קרב מעצמו. יכול שיהו שירים נאכלין כמנחת ישראל ת"ל לכהן כמנחה ולא לאישים כמנחה כלומר לעבודת הכהן תהיה זו כמנחת ישראל אבל להקטרת האישים אינה כמנחת ישראל: