ראב"ד על ספרא, ויקרא דבורא דחובה, פרק יח ח

והזה מדם החטאת מעצמה של חטאת כיצד אוחז בראש ובגוף ומזה: ובזבחים [סד:] גרסינן מדם החטאת מגופה של חטאת יש מפרשים מגופה של חטאת מדם הגוף כלומר דם הגוף מעכב בהזאה שלא יזה מדם הראש ודם הגוף יתמצה אלא דם הגוף יזה ודם הראש יתמצה דדם הנפש בעינן בהזאה ודם הראש דם האיברים הוא והכי איתא בזבחים פ' קדשי קדשים. כיצד אוחז בראש ובגוף ומזה בראש לאו לעיכובא אלא לפי ששניהם מחוברים אי אפשר שלא יזה משניהם. ויש מפרשים (מעצמה) [מגופה] של חטאת לומר שאינו מזה באצבע אלא מזה מגוף החטאת על המזבח כיצד אוחז וכו': יש לדקדק אחר זה הפירוש הרבה וכתבתי בקונדריס אחר בפי' קינין: על קיר התחתון ולא על קיר העליון פירוש למטה מן הסקרא ולא למעלה: קיר ששיירי הדם מתמצין מאליהן אל היסוד מדלא כתיב תמצה אלא ימצה משמע מאליו מתמצה מן הקיר אל היסוד וזהו קיר התחתון ואע"ג דשירים אחריני צריכין אצטבא כדכתיב לעיל בפרשת נשיא שירים בעוף שני רחמנא אמר והנשאר בדם ימצה מאליו משמע כלומר הוא ממצה אותם אל הקיר והן יורדין מאליהן ליסוד: ודרשינן נמי הכי על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה משמע מקום הזאה הוא מקום המיצוי אלא שזה בהתזה וזה במצוי אלמא הזאת חטאת העוף למטה והכי איתא בזבחים פרק קדשי הקדשים [סד:]: