ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ט ג

אין לי שטעון שריפה אלא הטמא והנותר של שלמים וחטאת שנכנס דמה לפנים מנין שכל אלו שריפה מפורשת בהם ומנין לרבות נותרות של שאר קדשים שישרפו בזמנן. לפי שלמדנו למעלה מבאש ישרף בנין אב לכל הנשרפין שלא ישרפו אלא ביום ושמא לא ריבה אלא אותם הנשרפים שהשריפה מפורשת שתהא שריפתם ביום. ומנין לרבות הנותרות בשריפה. וא"ת קל וחומר הוא לקדשי קדשים מ"מ שאר קדשים לא למדנו שהשלמים חמורים מהן יותר שהן טעונים סמיכה ונסכים ותרומת חזה ושוק ואף לקדשי קדשים נמי דאתו לק"ו בשריפה מיהו דיו לבא מן הדין להיות כנדון שלא ישרפו אלא לזמן שלמים. אי נמי ממאי דשאר הנותרות בשריפה דלמא בקבורה ת"ל ואם יותר מבשר המילואים ושרפת את הנותר באש שאין ת"ל את הנותר וכו':