ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ט י

וא"ת בשר שנטמא לפני זריקה ואכלו בטומאת הגוף אחר זריקת דמים מפני מה חייבין עליו מפני שהציץ מרצה עליה שהציץ מרצה על טמא ואינו מרצה על הפיגול ועל בעל מום: והא דאמרינן שהציץ מרצה על הטמא לא להתירו באכילה אלא לחשב אותו כטהור לענין זה ולראותו כאלו הוא בשר מותר לטהורים וכן לענין פיגול לקבוע אותו בפיגול כבשר הכשר ולהוציאו מידי מעילה כאילו יש לו שעת היתר לכהנים ואין בו מעילה: והא דאמרי' הכא שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על שאר פסולין הא דרשינן ליה בפרש' ויקרא גבי עולת בקר: