ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ח ב

או אינו אומר המקריב אלא הכהן המקריב פי' כי הכהן המקריב דהיינו בית אב של אותו יום זוכה בחזה ושוק של שלמים ובא הכתוב לומר שאם אכלו הבעלים מן הבשר ביום השלישי ופסלו חזה ושוק שנתן לכהן ובקרבן שלו נפסל לבעליהם ולכהן ת"ל המקריב אותו לא יחשב לו בזבח הוא מדבר ולא בכהן דהוה ליה למכתב המקריב פי' לא יחשב לו ולא שהמקרא יוצא מידי פשוטו כי בודאי המקריב האמור במקרא זה או בכהן המקריב או בבעלים המביאים את הקרבן הוא שלא יחשב לו זה הקרבן לכלום וזה פשוטו. ואין להוציא מזה אבל מדכתי' אותו שהוא מקרא יתר והוא מדבר על המקריב שלא נכתב כאן אלא ללמד שעל פיסול הקרבה שחשב המקריב הוא נפסל ואינו נפסל באכילת הבעלים: לא יחשב לו במחשבה הוא נפסל וכו' פשוטו של המקרא לא תועיל לו מחשבתו לכלום אלמא במחשבה הוא מדבר: