ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ח א

ואם האכל יאכל ביום השלישי אמר רבי אליעזר כוף אזנך לשמוע שהשוחט את הזבח על מנת לאכול ממנו ביום השלישי (וכן) וכו' הנאכלין ליום אחד שאסר לשחטן על מנת לאוכלם חוץ לזמנם: ועכשו למדנו מזה הפסוק שאם חשב לאכלן חוץ לזמנן שהזבח נפסל במחשבה ונתפגל. ולקמן מפרש דבחוץ לזמנו יש בו כרת ובחוץ למקומו פסול ואין בו כרת איפשר לומר כן מאחר שנכשר בשעת זריקה יחזור ויפסל בשעת אכילה מלכפר לבעליו והלא כפרה אינו אלא בדם וכיון שבעת זריקת הדם הורצה ומתכפר לו מפני האכילה שיאכל אותו חוץ לזמנו היאך תפסל כפרתו והלא אפי' אבד כל הבשר כלומר אחר זריקה אינו בכך כלום אף זה שהיה בחזקת היתר אם אכל ממנו ביום השלישי יהא פסול הואיל והבשר הכהנים אוכלים והבעלים מתכפרין כדכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם וכיון שאכלוהו חוץ לזמנו פסלוהו לקרבן: ת"ל המקריב וכו':