ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ז א

והקריב ממנו מן המחובר. ר"ל שיהיו כולן בכלי אחד בשחיטת הזבח ויקח מהם ארבע חלות לתרומה וכעין תרומה הגורן שצריך לתרום מן המוקף: אחד שלא יטול פרוס שאם נפרס מקצת הלחם אחר זריקת הדם תורם מן השלם על הפרוס אבל לא יטול מי הפרוס משום דכתיב אחד. אבל אם נפרס קודם הלחם פסול משום דכתי' חלות דמשמע כשרות. והתודה כשרה לפי שהיא כתודה שבאה כולה לחם וידי נדרו לא יצא והכי איתא במנחות פ' התכלת [מו.] שיהו כל הקרבנות שוין וכו' פי' שיהו כל המינין שוין שלא יטול ממון על חבירו. תרומה לה' איני יודע כמה התרומה וכו' כדאיתא במנחות פ' התודה [עז:] ופשוטה היא: