ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ה ג

ר' אליעזר אומ' מנין לעולת צבור שלא תהא אלא בצפון לפי שלא נתפרש צפון אלא בעולת נדבה של יחיד בפרש' ויקרא אבל לעולת חובת יחיד לא למדנו ולמדנוה למעלה מבמקום אשר תשחט העולה וכו' ועדיין לעולת יחיד למדנו לעולת צבור לא למדנו לכך הוצרך לומר כאן במקום אשר ישחטו את העולה לקבוע מקום לעולת צבור: קדש קדשים לרבות זבחי שלמי צבור שלא תהא שחיטתן אלא בצפון: וקשיא לי והא דרשינן ליה לעיל מחטאת. ואיכא למימר הכם למצוה הכא לעכב: והוא פרט לתודה ואיל נזיר וכו' אע"ג דהוו שלמים כוותייהו ונאכלין ליום אחד כוותייהו: