ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ד ד

והד"ה שנתנין למטה ואם נתנן למעלה לא הורצו שהרי לא נתרצו להיתר. אף הניתנין למעלה אם נתנם למטה לא הורצו (שי"ש מה"ן קר"ב למט"ה) אעפ"י שכתוב ודם זבחיך ישפך דמשמע דמרבה להו כדפרישי'. תאמר בעליונים אם נתנם למטה לא הורצו שיש מהן קרב למטה דהיינו שירים: הפנימיים יוכיחו שיש מהם קרב בחוץ דהיינו שיריים ואם נתנם בתחלה בחוץ לא הורצו הואיל ורוב דמיהן עיקרן בפנים תאמר בעליונים שהרי קרבנות מזבח החיצון ממרקן והכל בחוץ ויש מהם למטה אם נתנם למעלה תהא כשרה. ת"ל אותה וכו':